הסימון האדום והירוק - מה הוא באמת אומר
הסימון האדום מופיע כשמוצר עובר רף שקבע משרד הבריאות באחד משלושה רכיבים: 400 מ״ג נתרן, 10 גרם סוכר או 4 גרם שומן רווי ל-100 גרם מוצר מוצק. הוא לא אומר שאסור לאכול - הוא אומר שכדאי לבדוק כמה. והוא לא מודד קלוריות בכלל, ולכן מוצר עתיר קלוריות יכול להגיע בלי שום סימון.
המידע כאן כללי ומבוסס על מקורות ציבוריים. הוא לא תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי אישי.
| רכיב | מוצק, ל-100 גרם | נוזל, ל-100 מ״ל |
|---|---|---|
| נתרן | יותר מ-400 מ״ג | יותר מ-300 מ״ג |
| סוכר | יותר מ-10 גרם | יותר מ-5 גרם |
| שומן רווי | יותר מ-4 גרם | יותר מ-3 גרם |
מה הסימון האדום אומר
הסימון האדום על אריזות מזון בישראל התחיל בינואר 2020, והרפים שלו הוחמרו בינואר 2021. הוא בודק שלושה רכיבים בלבד - נתרן, סוכר ושומן רווי - ומופיע כשמוצר עובר את הרף באחד מהם. הטבלה למעלה היא הרפים שבתוקף היום.
שני דברים שכדאי לדעת על הצורה שבה זה עובד. ראשית, כל סימון מדבר על רכיב אחד וכתוב בתוכו איזה רכיב חרג, כך שאותה אריזה יכולה לשאת עד שלושה סימונים נפרדים - וסימון אחד על סוכר אומר משהו אחר לגמרי מסימון אחד על נתרן. שנית, הרפים מחושבים ל-100 גרם או ל-100 מיליליטר ולא למנה, וזה נכון בכוונה: מכנה אחיד הוא מה שמאפשר להשוות שני מוצרים על אותו מדף.
ולמה דווקא שלושת הרכיבים האלה. שלושתם מגיעים ברוב המקרים מהייצור ולא מהמזון עצמו - הם מה שנוסף לאוכל בדרך לאריזה, ולא מה שהיה בו מלכתחילה. וגם: את הכמות שלהם כמעט אי אפשר להעריך בעין או בטעימה, בעוד שכמות האוכל עצמה נראית על הצלחת. הסימון הוא בדיוק המקום שבו קשה להסתמך על התרשמות.
מה עושים: קוראים איזה רכיב כתוב בתוך הסימון לפני שמסיקים ממנו משהו. לא כל סימון אדום מדבר על אותו דבר, וההבדל בין ״עתיר בסוכר״ ל״עתיר בנתרן״ הוא לרוב ההבדל בין שני מוצרים שנראים זהים.
הסימון הירוק, ולמה רואים אותו מעט
הסימון הירוק הוא ההפך המדויק של האדום מבחינה מנהלית: הוא וולונטרי. יצרן שרוצה אותו מבקש אותו, ומוצר עומד בתנאים או לא. משמעות הדבר היא שהיעדרו לא מלמד כלום - לא על המוצר, ולעיתים רק על היצרן.
מה שנבדק שם הוא שילוב של שני דברים: שהמוצר שייך לקבוצת מזון שהסימון פתוח לה - חלב ומחלבות, טופו, קטניות, דגנים, אגוזים וגרעינים, טחינה, דגים, ביצים, עוף, פירות וירקות - ושלא נוספו לו סוכר, מלח או שומן רווי מעל מה שנדרש. מוצר שנושא סימון אדום אינו יכול לשאת גם סימון ירוק.
כדאי לשים לב לגבול של מה שהסימון הזה מבטיח. הוא נבדק מול רשימת תנאים, לא מול ציון בריאות כללי, ולכן הוא סימן טוב לכך שלא נוסף למוצר משהו - ולא הבטחה שהמוצר מתאים למה שאתם מנסים לעשות. גם מוצר עם סימון ירוק נספר, ואם אוכלים ממנו הרבה זו עדיין הרבה אנרגיה.
מה עושים: לא צריך לחפש אותו. כשהוא שם הוא קיצור דרך נוח, וכשהוא לא שם קוראים את הטבלה כמו בכל מוצר אחר.
הטבלה היא ל-100 גרם, והמנה שלכם כנראה לא
זו הנקודה המעשית ביותר בעמוד הזה, והיא זו שהכי קל לפספס: הטבלה על האריזה היא כמעט תמיד ל-100 גרם, וזו כמעט אף פעם לא הכמות שאוכלים באמת.
המכנה האחיד הוא מה שהופך את הטבלה לשימושית להשוואה - שני לחמים על אותו מדף נמדדים באותה סרגל. בדיוק אותה תכונה הופכת אותה למטעה כשהשאלה היא מה נכנס לצלחת שלכם, כי הצלחת לא מודדת ב-100 גרם. גביע קוטג׳ הוא 250 גרם, כלומר פי שניים וחצי ממה שכתוב. שקית חטיף היא לפעמים 45 גרם, כלומר פחות מחצי. וקערת דגני בוקר אמיתית היא בקלות פי שניים מהמנה שהאריזה מציעה.
כשמופיעה על האריזה עמודה שנייה ״למנה״, שווה לבדוק מה גודל המנה שהיצרן בחר. לפעמים היא הגיונית ולפעמים היא שני ביסקוויטים מתוך חבילה שאוכלים בבת אחת.
מה עושים: מסתכלים קודם על המשקל הכולל של האריזה או הגביע, ואז מכפילים או מחלקים את מה שבטבלה. חשבון אחד גס בראש - ״זה בערך פי שניים״ - מקרב לאמת יותר מכל קריאה מדויקת של מספר שלא מתייחס למה שאוכלים.
מה שהיעדר סימון לא אומר
כאן כדאי לצטט את משרד הבריאות עצמו: העובדה שמוצר מסוים לא סומן באדום לא מצביעה על כך שהוא מומלץ לצריכה. זו לא הסתייגות בשוליים, זו הדרך היחידה לקרוא את הסימון נכון.
יש לזה שתי סיבות שונות. הראשונה היא שהתקנות פוטרות מסימון קבוצות שלמות - מזון עם רכיב אחד, שמנים מהצומח, תבלינים, מלח, משקאות אלכוהוליים, תמ״ל ותוספי תזונה, ואריזות קטנות מאוד. השנייה, והחשובה יותר, היא שהסימון לא מודד קלוריות בכלל. הוא נבנה סביב נתרן, סוכר ושומן רווי, ואנרגיה איננה אחד מהם.
שתי הדוגמאות הנקיות לזה נמצאות כנראה במטבח שלכם. שמן זית הוא כ־120 קלוריות בכף אחת וטחינה גולמית כ־90, והם מהדברים הצפופים בקלוריות שיש - ואף אחד מהם לא נושא סימון. מהצד השני, רוטב סויה עשוי להגיע עם סימון אדום על נתרן ולתרום כמה קלוריות בודדות לארוחה. הסימון לא טעה באף אחד מהמקרים; הוא פשוט ענה על שאלה אחרת מזו ששאלתם.
מה עושים: אם מה שמעניין אתכם הוא קלוריות, הסימון אינו הכלי - הטבלה שמעליו כן, בשורת האנרגיה. ואם מה שמעניין אתכם הוא נתרן, סוכר או שומן רווי, זה בדיוק מה שהסימון נועד לחסוך לכם.
הסימון הוא שאלה, לא איסור
סימון אדום אינו אומר שאסור לאכול את המוצר. הוא אומר שכדאי לבדוק כמה אוכלים ממנו, וזו שאלה שיש לה תשובות שונות בבית שאוכל מזה פעם בשבוע ובבית שאוכל מזה כל בוקר. אין אוכל טוב ואוכל רע, ואין ארוחה שצריך לכפר עליה בארוחה הבאה.
מה שהמספרים באמת טובים בו הוא השוואה בתוך אותה קטגוריה, וזו גם התכלית של המכנה האחיד. שני לחמים, שני יוגורטים, שתי גבינות - כאן ההפרש בין המוצרים אמיתי ומיד מובן, ובחירה אחת בסופר מחליפה עשרות החלטות בבית. השוואה בין קטגוריות, לעומת זאת, כמעט תמיד לא אומרת כלום: אין שום תועלת בהשוואת שקית חטיף לגביע יוגורט.
ובאותה נשימה - הרפים בטבלה למעלה בתוקף מינואר 2021, ומשרד הבריאות הוא זה שקובע אותם ומעדכן אותם. אם המספרים על האריזה בידכם לא מסתדרים עם מה שקראתם כאן, שווה לבדוק אם הרפים התהדקו שוב מאז.
מה עושים: מתייחסים לסימון האדום כשאלה על כמות, ומשתמשים בטבלה להשוואה בין מוצרים דומים. שתי הפעולות האלה יחד הן כמעט כל מה שהסימון יכול לתת, והן לא דורשות לוותר על שום דבר.
שאלות נפוצות
מה זה הסימון האדום על מוצרי מזון?
סימון חובה שמופיע כשמוצר עובר רף שקבע משרד הבריאות באחד משלושה רכיבים. במוצר מוצק: יותר מ-400 מ״ג נתרן, יותר מ-10 גרם סוכר או יותר מ-4 גרם שומן רווי ל-100 גרם. במשקה: 300 מ״ג נתרן, 5 גרם סוכר או 3 גרם שומן רווי ל-100 מ״ל. כל סימון מדבר על רכיב אחד, ואותה אריזה יכולה לשאת עד שלושה.
מוצר בלי סימון אדום הוא בריא?
לא בהכרח, וזו עמדת משרד הבריאות עצמו: היעדר סימון אדום אינו אומר שהמוצר מומלץ לצריכה. חלק מהמוצרים פטורים מסימון מלכתחילה - מזון עם רכיב אחד, שמנים מהצומח, תבלינים ואריזות קטנות - והסימון גם לא מודד קלוריות. אז מוצר בלי סימון יכול להיות עתיר קלוריות לגמרי.
הסימון הירוק אומר שהמוצר בריא?
הוא אומר שהמוצר שייך לקבוצת מזון שהסימון פתוח לה ושלא נוספו לו סוכר, מלח או שומן רווי מעל מה שנדרש. הוא וולונטרי - יצרן מבקש אותו - ולכן היעדרו לא מלמד על המוצר. וגם מוצר עם סימון ירוק נספר: הסימון בודק מה יש בו, לא כמה אוכלים ממנו.
למה למוצר עם הרבה קלוריות אין סימון אדום?
מפני שהסימון לא מודד קלוריות. הוא נבנה סביב נתרן, סוכר ושומן רווי, ואנרגיה איננה אחד מהם. שמן זית הוא כ־120 קלוריות בכף ולא נושא סימון, וטחינה גולמית כ־90 - שניהם פטורים כמזון שמנים ומזון עם רכיב אחד. אם מה שמעניין אתכם הוא קלוריות, קוראים את שורת האנרגיה בטבלה ולא את הסימון.
על מה המדריך הזה מבוסס
- משרד הבריאות
- תקנות הסימון התזונתי - מתי מוצר מסומן באדום, ומה נדרש לסימון הירוק.
- מנהל המזון והתרופותFDA
- תקני סימון תזונתי.
- ארגון הבריאות העולמיWHO
- גבול הסוכר החופשי וצריכת המלח בתזונה יומית.
מדריכים קשורים
לא בטוחים מה יוצא במנה שלכם?
מצלמים את האריזה, והמאמן קורא את הטבלה ואומר כמה זה יוצא בכמות שאתם באמת אוכלים - לא ל-100 גרם. הכול בוואטסאפ, בלי אפליקציה להתקין.
7 ימי ניסיון חינם · בלי אפליקציה · ביטול בכל עת